שד הפיטורים 

בתקופה האחרונה נמצא נושא המשבר הכלכלי והמיתון, שעל פי התחזיות צפוי להגיע אלינו אוטוטו, בראש הסדר הציבורי. אנשים רבים דנים בנושא, הטלוויזיה והעיתונות מוצפת באינפורמציה לגבי המיתון שקרב ובא ולגבי המצב הכלכלי הלא ודאי.
אנשים רבים מתחילים לחשוב על עתידם הכלכלי ועל האפשרות כי גל פיטורים יגיע גם למחוזות ארצנו הקטנטונת. אולם האם העתיד נורא כל כך? האם פיטורים כה נוראיים?
אומנם פיטורים הוא סוג של משבר, אצל אחדים המשבר הוא משבר מינורי ואילו אצל אחרים המשבר הוא פרשת דרכים קיומית, ובכן מה אפשר לעשות? כיצד ניתן להתעצם ממשבר הפיטורים? האם ה"שד" כה נורא?

אנשים הנמצאים בפרשת דרכים קיומית מתאפיינים בשני מצבים, הראשון הוא הכרה בטעות בבחירה וצורך לשנות שינוי כיוון ואילו המצב השני הוא ביצוע התאמות למצב הקיים: לא טעינו בבחירה אך לא זה מה שרצינו ואנו חשים בצורך לבצע תיקונים והתאמות.
ולכן, זכרו אתם נמצאים בפרשת דרכים בחייכם, המשרה הבאה שתקבלו עלולה לחרוץ את עתידכם. האם זה לא מצדיק לגלות האם אתם פונים לכיוון הנכון? אם מגיע פעם רגע שבו צריך לשנות קריירה ולחשוב מחדש על היעדים זהו הרגע!!! הגורל כפה עליכם את המצב הזה, נצלו את ההזדמנות ובררו פרטים על עצמכם ועל הדברים שאתם מצטיינים בהם.
שאלו את עצמכם שאלות קשות בקשר למה שאתם באמת רוצים לעשות?
חפשו את הדלתות שנפתחו מפני שפוטרתם: האם הפיטורים פותחים לכם את הדלת ומאפשרים לכם להיות עצמאיים? לעשות הסבה מקצועית?
אל תסתפקו באפשרות אחת, למה לא לבדוק עשר אפשרויות ולא מאותו הסוג!!!

פיטורים יכולים להוות נקודה מעצימה אם נדע ללמוד ולהתפתח מבחינה אישית כתוצאה מ"חוויה" זו: האם למדנו כתוצאה מהפיטורים לקחת אחריות על הסיבות שבגללן פוטרנו? בדרך כלל הנטייה של אנשים היא להאשים אחרים, נטייה זו מביאה אותנו למצבים של חוסר אחריות וחוסר שליטה במה שקורה לנו בחיים, שכן אז אנו מאשימים אנשים אחרים כאחראיים לתוצאות חיינו, אולם אם נדע לקחת אחריות על מעשינו נוכל להשלים עם העובדה כי אנו שולטים בחיינו, שליטה זו תאפשר לנו להתאושש ולהמשיך להתקדם, אנשים אלו מסוגלים להפיק דברים חיוביים ממצב שלילי. כשאתם עושים שגיאה הכירו בה והמשיכו, אל תתעסקו במשחק האשמות, פיטורים הם כישלון רק אם אינכם לומדים מהם מאום.

מה שחשוב הוא המנוע העצמי שלנו המקנן בתוכנו, איננו יכולים לסמוך על מישהו אחר שיחדיר בנו את המוטיבציה לעשות משהו. אנו צריכים לרצות לעשות זאת ועלינו לספק את המרץ הזה. אין זה מציאותי והוגן לצפות שמישהו אחר ידחוף אותנו לכיוון חיובי. מוטב אפוא שתבחרו משהו שאתם באמת רוצים לעשות מפני שיהיה עליכם להיות הכוח המניע של עצמכם.

לסיכום, יש סיבה לכך שדברים קורים. אם אתם עייפים או נמאס לכם, אם אתם לא מרגישים טוב בקשר למה שאתם עושים או אם פוטרתם יכול להיות שכל הדברים הללו אומרים לכם משהו. תסכול בלתי פוסק הוא בדרך כלל רמז לכך שאתם מבזבזים את חייכם בעשיית דברים שלא נועדתם לעשות. כשאתם מרגישים "גמורים" תעברו למשהו אחר. הישארות במקום לאחר שעברתם את השיא אינה מועילה לאיש ופחות מכל לכם.
עשו מה שאתם נהנים לעשות ועשו את זה היטב. שם המשחק הוא לא להשיג עבודה שם המשחק הוא להשיג חיים.